בשפת היומיום, משתמשים לעיתים קרובות במונח "אקולוגיה" ונגזרותיו במשמעות של הסביבה הטבעית, איכות הסביבה והגנת הטבע .
לכן, בעצם כל הנקרה על דרכנו והקשור לאיכות חיינו, יש לו משמעות "אקולוגית" .
אנחנו כוללים במושג "אקולוגיה" את כל משאבי הטבע , קור, חום, מים, צומח חי דומם ואדם. הטבע מטבע בריאתו, יודע להתפתח באופן טבעי ביותר וניזון זה ממשאביו של זה, בשרשרת בלתי פוסקת הנקראת "חיים" .
ומעגלי החיים בטבע הם רבים כגון: כל הגשם, השלג, והברד היורדים מהשמים, מתנקזים באדמה לימים, אגמים, נהרות נחלים ומעיינות שלעולם אינם נגמרים . אלא נמצאים במחזור חיים כל השנה על פני כדור הארץ. מתאדים והופכים לעננים המורידים את המשקעים בעיתם.
לכל דבר שנקרא "חי" או "צומח", יש תקופת חיים שבה הוא ניזון ,אך לאחר מותו , הוא הופך בעצמו למזון. (כולל האדם) ככה משמר הטבע את האנרגיות שבו במחזוריות תמידית.
לזה נוסיף גם את תנועת הרוחות המעגלית שבין הקטבים לקו המשווה , תנועה בין אזורים חמים לקרים ולהיפך, המפזרת את המשקעים בכל כדור הארץ על פי תנאי השטח והטמפרטורה שבו. כגון: באזורים קרים בצפון ובדרום, יורדים יותר משקעים מאשר באזורים החמים ובמדבריות. כשגלי הקור והעננים שטים בשמים לאזורים החמים ולהיפך. כנ"ל גם זרמים בים ותנועת הגלים, וכל אלו יוצרים "חיים".
מה גורם למזג האויר להוריד יותר משקעים באזורים קרים מאשר באזורים צחיחים ומדבריים ? התשובה היא סוג היונים השליליים או החיוביים הנמצאים באויר .
בעננים קיימים יונים חיוביים. לכל סוגי העננים. על פני כדור הארץ, לאזורים קרים יש יונים שליליים , אך לאזורים חמים מאוד, כמות היונים השליליים קטנה מאוד לעומת כמות היונים החיוביים הגדולה מאוד. הרוח, בתנועה סיבובית נוצרת כתוצאה של העברה של גלי קור לאזורים חמים ומביאה איתה את המשקעים היורדים בהתאם לדרגת החום שעל פני השטח . כך שבמקום שיש בו קור או יערות , כמות היונים השליליים היא גדולה, ולכן כמות הגשם שם היא עצומה ומדובר באלף מלימטרים של גשם ויותר היורדים למעשה ביערות הגשם כמות דומה יורדת כ"שלג" בקטבים של כדור הארץ ובאיזורים הסמוכים. לעומת זאת רק כ-100-200 ק"מ משני צידיו של קו המשווה מקבלים את כמות המשקעים הגדולה הזאת שהזכרתי, וככל שמתרחקים מקו המשווה, היער פחות צפוף , והופך ל"טונדרה" , שם כמות המשקעים קטנה בהרבה. וככל שמתרחקים, עד שמגיעים למדבריות. שם כמעט ואין גשמים כלל. והקרקע צחיחה וככל שהקרקע צחיחה, הטמפרטורה שבמקום הוא גבוהה. בגלל עודף של יונים חיוביים באויר. לכן האויר שם יבש.
המערכת האקולוגית על פני כדור הארץ, עבדה למופת עד המאה ה-17 בה התחילה למעשה ההתפתחות התעשייתית על פני כדור הארץ, ששינה את התנאי המחייה בו. ואיך זה התחיל ?
מספר התושבים על פני כדור הארץ הלך וגדל. ונוצר צורך להאכיל מספר גדול של בני אדם. אורח החיים של בני האדם השתנה בעיקבות הטכנולוגיות וההשכלה המתפתחים , יצור של בתים רבים, הבנויים מתשתית עץ, גרם לכריתה הראשונה של יערות עד באמריקה, אירופה באסיה ואפריקה.
הצורך בשדות רבים בכדי לזרוע ולטעת כדי לייצר מזון, גרם לבירוא יערות וצימצומם. ומאחר ובני אדם צורכים גם בשר, התפתחה החקלאות של גידול בעלי חיים , צאן ובקר עופות . צריכת מזון מהים, גרם לדילול הדגה בים כולל את הלווייתנים והכרישים ועד לסרטנים ולפלנקטון.
בני האדם התחילו לקרוא ולכתוב ספרים ולהיות משכילים ותרבותיים, כך צריך יותר נייר מנייר כתיבה ועד נייר טואלט המיוצרים מעץ שגדל ביערות.
בני האדם גילו את הנפט ושימושיו, והתחילו לנסוע בכלי רכב מזהמים , תחנות כוח הופעלו בפחם ומוצרי נפט מזהמים וכך כל התעשייה בעולם. דבר שגרם להרס אקולוגי בעולם ואפקט חממה הסובב את כל כדור הארץ שלנו.
איך כדור הארץ פועל וממחזר את עצמו ?
כל היצורים בעולם, נושמים חמצן ופולטים CO2 . גם יצורי היבשה וגם היצורים בים. CO2 הוא גז המורכב מיון אחד + של פחמן ושני יונים שליליים – המאזנים אותו. אך עדיין הוא נחשב לגז חיובי. כשהוא עולה לאטמוספירה, ועובר דרך העננים, הוא גורם להם למצב של "דילול חשמלי" כלומר, הענן שהוא בעל יונים שליליים, מקבל יונים חיוביים ובכך הוא מדלל את עצמו ומוריד פחות גשם.
הצמחים והיערות, יודעות בעזרת בעזרת השמש ובעזרת מים שבאדמה, לשאוב מינרלים מהקרקע ולחבר אותם עם ה- CO2 שבאויר ולהפריד את החמצן מהפחמן בעזרת מינרלים הנשאבים מהקרקע ולהשתמש בפחמן לבניית הצמח או העץ. את החמצן והמים, העץ/הצמח מנדף דרך העלים. ומעשי את העולם בחמצן. את זה, עושים כל הצמחים שבעולם, כולל האצות שבים. הצמחים הם שמחסלים את כמויות ה- CO2 ומעשירות את העולם בחמצן. צימצום היערות, גורם למעשה לצריכה קטנה יותר של CO2 מהאויר וכתוצאה מכן ליצור מופחת של חמצן.
כשאני רואה עץ, אני בעצם רואה בעצם "מכונה אדירה" השואבת מים ומינרלים מהקרקע, בכדי לסנן את האויר מ- CO2 ולהשתמש בפחמן שבו, ולנדף את חמצן בחזרה לאויר, וכל זאת בעזרת אנרגית השמש. בניגוד לבעלי החיים הנושמים אויר בשביל החמצן שבו ופולטים CO2. הצומח עושה את אותו הדבר אך בצורה הפוכה. צורך פחמן ומשחרר חמצן. דבר המביא את "החיים" לעולם.
נשאלת השאלה: " למה אנרגית השמש, אינה שורפת את העלים" כמו במיקרוגל ? התשובה היא בצבע העלים. העלים הירוקים מכילים חומר הנקרא "כלורופיל" שהוא נותן את הצבע הירוק לעלים. מתברר, שלכל צבע הקיים בטבע , יש "ספקטרום" של חום לעומת קרינה. קרני השמש הם רבים ומסוגים שונים, כל קרני ה-UV למשל , הן קרניים חמות ושורפות. אך אם מעבירים את הקרן דרך מסננת של צבע מסויים, כמות הקרינה משתנה על פי הצבע. "למה לאפריקאים יש צבע עור כהה? כי הצבע השחור, הוא צבע המפחית את הקרינה הישירה מהשמש, אך נותן חום. והחום ניסבל יותר מהקרינה. למה לאנשים החיים בקרבת הקוטב בצפון או בדרום יש עור לבן ? כי הצבע הלבן מקבל "קרינה" ודוחה חום. כי הקרינה מחממת יותר מאשר החום, אבל… מאחר והקרינה בקטבים היא לא בזוית ישרה כמו בקו המשווה, הקרינה אינה פוגעת בהם, אלא מחממת בלבד . לכן הצמחים משלבים את הצבעים לפי צורכיהם בחום ובקרינה ונפוצים בעיקר הצבעים של עלים בירוק להגנה מחום, וחום אפרפר כצבע הגזע לקבלת חום.
כל מה שכתבתי לעיל, מסביר בעצם למה כשאנחנו יושבים תחת עץ ביום קיץ חם, אנחנו מדגישים קרירות ונעימות. בגלל עודף החמצן ועודף יונים שליליים שבנידוף מהעץ. לעומת זאת אם נשב מתחת לגגון בצבע ירוק, נרגיש עדיין "בצל", אך עדיין יהיה חם לנו מדי.
הזכרנו מקודם, שככל שיש יותר יערות יש יותר גשם . אך ככל שיש יערות, כמות היונים השלילים, היא גדולה ויוצרת רוח כתוצאה של מעבר של חום וקור המתחלפים בניהם בעולם. הרוח מעבירה יונים מאזורים חמים לקרים ומאזורים קרים לחמים ועל פי תנועה זאת, נוסעים העננים. המורידים גשם רב בעיקר באזורים בהם יש כמות רבה של יונים שליליים. אך מה שאירע החל מתקופת המהפיכה התעשייתית ועד היום, זה שעשן הארובות ומפלטי המכוניות, מכילים יונים חיוביים בעיקר, המרחיקים את המשקעים מכל נקודת ריכוז של יונים חיוביים על פני כדור הארץ, אך… ככל שהעננים עמוסים במים, והרוחות אינן מסיעות אותן במהירות, כמויות ענק של גשם, נופלות במקום אחד בגלל עומס המים בעננים, ואילו במקומות אחרים, נוצר מחסור בגשם היוצר בעצם "בצורת". במקומות רבים נוצרים סופות "טורנדו" או "טייפון" המביאות הרס רב תוך הורדת כמיות גשם ענקיות שהאדמה אינה יכולה לספוג ויוצר מפלי בוץ ושיטפונות עזים, כך בעצם מתנקם כדור הארץ , על הנזק האקולוגי שנוצר בו. שהוא בעצם "הפרת האיזונים על פי כדור הארץ".
אז נשאלת השאלה , איך ניתן לתקן את הנזקים האקולוגיים על פני כדור הארץ?
לפני יותר מ-25 שנים , בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת, התחלתי בחקירה פילוסופית ומחקר עצמאי ועצמי של כל נושא האקולוגיה תוך מציאת פתרונות רבים בקנה מידה ארצי .
בינואר 1999 כתבתי מאמר בשם "אתרי פסולת = מכרה זהב". (המאמר נמצא באתר)
במאמר הצעתי פתרונות בקנה מידה ארצי לטיפול בפסולת מוצקה אמיתי ללא קבורה במטמנות, אלא במיחזור.
את הפתרונות שלחתי למשרד איכות הסביבה לשרה דליה איציק שהייתה השרה לאיכות הסביבה בתאריך 11.7.1999. בשם "יעדים ודרכים לטיפול בפסולת מוצקה.
בתאריך 15.6.1999 , שלחתי ליועץ של השרה דליה איציק, מר ארז פרידמן מכתב בנושא "הגברת כמות הגשם" בו טענתי שהשימוש ב"יודיד הכסף" לצורך הגברת הגשם, הוא טעות, כי כמות הגשם הנוספת היא מועטה והצעתי דרכים ישימות להעלאה של כמות הגשם בכל כמות שנרצה בכך ובצורה מתוכננת. במקום השיטה של "יודיד הכסף", שיטה שהתפתחה במלחמת העולם השניה . והשימוש בה, מוריד יותר גשם גם במדינת ירדן הסמוכה ולא במיוחד במדינת ישראל. וכלום לא נעה בנושא עד היום.
עד היום, נעשה מעט מאוד בנושא הפסולת המוצקה בארץ , מטמנות נסגרות ונפתחות חדשות. יצאו חוקים למיחזור בקבוקים וצמיגים, אך כמות החומר הנאספת, קטנה יחסית לכמיות המגיעים אל השוק. ישנם מפעלי מחזור בארץ מעטים יחסית, וגם להם יש יותר חומרי גלם ממוחזרים, מאשר לקוחות, כי הכמויות שהשוק צריך, הוא מעט יחסית לחומר החדש. למרות הנסיונות לייצר מוצרים חדשים וגדולים מחומר פלסטי ממוחזר. יש גבול לצריכה.
יש את חוק מיחזור האלקטרוניקה, בו הספקים חייבים לקבל מוצר דומה למוצר שנמכר לצרכי מיחזור. ועושה רושם שמספר מפעלים אכן מצליחים להפוך את פסולת האלקטרוניקה ל"מכרה זהב", אך ניתן להשיג הרבה יותר. בפרט שנשארים להם כמויות ענק של חומרים פלסטיים ומתכתיים.
בקיצור, יש אפשרויות בידי ובידי חברת "אשפנרגיה" בע"מ לגרום לשינוי דרסטי בכל הנושא ששמו "אקולוגיה". ולתעל את כל האשפה הנאספת בארץ למערכות מיחזור וייצור דלק וחשמל בכמויות גדולות כאלו ובקלות יחסית שיתרום להגדלת הצורך הגדל מידי שנה בשנה בתחנות כוח ליצור חשמל. ובמקום לשנע כמויות אשפה בכל רחבי המדינה מקצה אל קצה בדרכם למזבלות, נוכל להקים מפעלי מיחזור ותחנות כוח עירוניות שיספקו החל מ-2 מגה וואט ועד …. כל כמות, ככל שכמות האשפה תוכל לייצר במקום.
כל האשפה לסוגיה פשוט תעלם מהעולם שלנו ובארצנו בשיטות של גזיפיקציה ופירוליזה , ממש כמו בסינגפור ובמקומות נוספים בעולם. פשוט להתחיל להפוך את האשפה לגז ולדלק שיפעיל גנרטורים ענקיים המהווים תחנות כוח בכל ישוב וישוב . בישובים קטנים תחנת כוח למספר יישובים. או למעצה אזורית.
צריך להבין, בכל הנושא ששמו אנרגיה . ואנרגיה חליפית. וזה אחד התחומים שהתעמקתי בהם. החל מתחנות סולריות, תחנות הפועלות על רוח , שיטות הנפוצות כיום בעולם. אך האמינו לי, שעדיין קיימות שיטות רבות וטובות שאני מכיר באופן אישי, שכלל אינן מנוצלות עדיין בעולם כהפעלת גנרטורים מגנטיים ללא דלק בשם SEG (Self-energy generator). הפעלת גנרטורים בגז HHO בשילוב עם "סינגז" ועוד שיטות ושילובים, כך שבעצם יעשירו את כל הנוגעים באשפה בהון עתק.
צריך להבין, שהטבע נתן לעולם פתרונות רבים ופשוטים , וכל שהאדם צריך, זה לנצל את משאבי הטבע הבלתי נגמרים בכדי להשתמש בהם לצרכיו מבלי לגרום לנזקים אקלוגיים.
הבה נחיל את המסע היום . כי חובה לתקן את העולם, כי לעולם לא מאוחר לתקן.
חברת "אשפנרגיה" בע"מ, יוצאת במיזם כלל ארצי שיהווה חיקוי עבור העולם כולו המצמיח "הרי אשפה" כ"חיריה", "איי פלסטיק" באוקיאנוסים בעולם, מטמנות שהן "בתי קברות לאשפה וכסף".
הגיע העת לעצור. אשפה = זהב . למי שיודע להפיק אותו. אך מי שלא יודע, מתבוסס באשפה וטובע.
הגיע העת לחיסול האשפה בישראל ולהתחיל את תקופת "סוף עידן ההטמנה".
