מילון מושגים
מה הם סוגי הפסולת הקיימים בעולם?
קיימים מגוון רחב של סוגי פסולת בעולם, והם יכולים להשתנות בהתאם למקום ולתקופה. הנה רשימה של סוגי פסולת שונים:
פסולת מקורה בחומרים אורגניים, כמו שאריות מזון, צמחיה הפרשות אדם ובעלי חיים. וכל חי או ירק שגדל וצמח בעבר. כולל בדים ועור, לא כולל בדים סינטטיים. פסולת אורגנית ניתנה למיחזור ולשימוש כ"קומפוסט", בייצור ביוגז או אתנול/מתנול שהם סוגים של "אלכוהול".
פסולת מוצקה של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, כמו מחשבים, טלפונים סלולריים, מקררים, מכונת כביסה וכו'.
כאשר הפסולת האלקטרונית לא מטופלת כהלכה, היא יכולה לגרום לזיהום חמור. של החומרים מהם היא מיוצרת. לכן, קיימת חובה הפרדה, גריסה ושוב הפרדה של הרכיבים לסוגיהם המכילים : ברזל, פלסטיק, נחושת, בדיל, זהב וחומרים כימיים ומינרלים נוספים שיש בניהם כאלו היקרים מזהב.
כוללת פסולת שמקורה בבנייה או בשיפוץ בניה, כמו בטון, חומרי בנייה , מתכות כברזל ואלומיניום ופלסטיק. פסולת בנייה פינויה ומיחזורה דורשים טיפול מיוחד כדי למנוע זיהום סביבתי. כגון: גריסה, הפרדת חומרים לפלסטיק, מתכות וחומרי בניין.
חומרי הבניין מכילים : מלט, חצץ, חול, וסיד . אשר עם גריסתם, הם יכולים לשמש בתוספת מעט מלט ל"טיח חדש" לציפוי בניינים.
מורכבת משפכים של ביוב. שהמים סוננו מהם . כך שהחומר שנותר הוא בעצם חומר אורגני טהור" ממנו ניתן להכין קומפוסט, ביו-גז, או סינגז".
בוצה שהיא למעשה דלקים ושמן שנשפכו ונספגו או נאספו על האדמה.
בוצת שמן ניתנת להפרדה של שמן/דלק ואדמה.
תוצאת פירוליזה: מוצרים הסופיים מבוצת שמן יהיו בעיקר אדמה ושמן, התשואה תלויה בכמות השמן שבבוצה, המטרה העיקרית היא למנוע זיהום האדמה וחילחול השמן/דלק למי תהום.
מכילה למעשה את תוכנם של המיכלים הענקיים בהם נזרקו כל סוגי הפסולת שציינתי למעלה. בתהליך של פירוליזה, ולאחר הפרדה גסה בין הרכיבים שבאשפה ניתן לקבל שמן בכמות של 30-50%
פסולת רפואית:
פסולת מבתי חולים ומרפאות המכילה זריקות, תחבושות וכלים שהיה מעורב בהם דם. חומרים אלו חייבים לחיטוי בטמפרטורות גבוהות במיוחד או במיקרוגל מיוחד.ניתן להפרדה בין המרכיבים למתכת, פלסטיק וכו'.
בתהליך של פירוליזה, ניתן לקבל תפוקת השמן של 30-50%.
יש לזכור שהניהול התקני והמיחזור של הפסולת משתנה ממקום למקום ומשיטה לשיטה בהתאם לחומרים, והבעיות הסביבתיות הקשורות לפסולת הן אחת מהאתגרים המרכזיים של חברה מודרנית בעולם. "הטמנה" ו"הזרמה לים" , היא הפתרון הגרוע ביותר שיש בעולם בימינו.
כוללת פסולות של דשא וגיזום גינות, וגזם חקלאי.
מגזם ופסולת גינות, ניתן לעשות מוצרים רבים בהתאם לחומרים. כגון, קומפוסט, לבידים, נייר וקרטון.
פסולת משני סוגים שונים:
"זכוכית שטוחה", הנוצרת מפגיעה וזכוכית שנשברה.
"זכוכית מנופחת", שהיא בעיקר מבקבוקים משומשים ומוצרים מנופחים למיניהם.
זכוכית ניתן למחזר כמה פעמים שצריך, ללא אובדן כימי או איכותי. הוא טוב כמו זכוכית חדשה.
כבלים וחוטי תקשורת, עשויים בדרך כלל מנחושת, ולפעמים חוטי הנחושת מחוזקים בחוטי פלדה. כל הכבלים וחוטי התקשורת מצופים בפלסטיק או גומי לצרכי בידוד. לכן, חובה להסיר את הבידוד ולאחר מכן להפריד את חוטי המתכת לפני המיחזור. כך שנשאר: פלסטיק/גומי, נחושת וברזל.
פסולת שמקורה בחומרים כימיים מסוכנים, כמו כימיקלים תעשייתיים, רעלים, וחומרים מזיקים לסביבה.
פסולת מתכתית כוללת בעיקרה ברזל, אלומיניום, נחושת ועוד מוצרים וסגסוגות.
ניתן למחזר מתכות ולהשיב אותן לייצור חוזר בהתאם לסוגי המתכת השונים.
פסולת שמקורה בנייר, קרטון, וחומרים דומים.
ניתן למחוזר רוב מן הנייר והקרטון ליצירת מוצרים חדשים.
בתהליך של פירוליזה : תפוקת השמן של כבלי פסולת תלויה בחומרים, כבל PE יכול להגיע למעלה מ-70%, כבלי גומי בסביבות 35%, מתכות (נחושת או אלומיניום) יופרדו.
פלסטיק הוא חומר הנפוץ ביותר בפסולת, והוא ניתן למיחזור במקרים רבים. עם זאת, השימוש המוגזם בפלסטיק בעולם גורם לבעיות סביבתיות רבות מאחר והוא מתכלה לאחר מאות ואלפי שנים.
תהליך של פירוליזה: פלסטיק יכול להיות מסוגים שונים PP/PE/PS/ABS, PP/PS 60%-70%, HDPE בסביבות 80%, ABS כ-40%. פירוליזה פלסטית תיצור בקנה מידה גדול של גז דליק, שימוחזר במערכת ושמן.
הם צמידים ישנים שהיו מורכבים ופורקו מכלי רכב בגדלים שונים.
לכל הרכב הפרטיים, יש בדרך כלל צמיגים העשויים מגומי ומחוזקים בחוטי ניילון או בד.
למשאיות, ציוד הנדסי ומטוסים, הצמיגים הם גדולים עד ענקיים ומחוזקים בחוטי פלדה.
לפני המיחזור של הצמיגים, חייבים לסלק את חוטי החיזוק, את חוטי המתכת קל למחזר ומחיר הברזל למיחזור הוא גבוה, בתהליך של פירוליזה: החומרים שיתקבלו מפסולת צמיגים, יכולים להיות מזוט, חוטי פלדה ופחמן שחור, תפוקת שמן ממוצעת 40%-45%.
מושגים נוספים במחזור האשפה
כל מיחזור של אשפה, מתחיל למעשה במיון והפרדה למרכיביה של האשפה. לאחר מכן בגריסתה עד לגודל הרצוי.
בדרך כלל מדובר בגריסה לפתיתים בגודל מלימטרים אחדים. ובצמיגים עד לרמת אבקה.
ביומסה היא כל חומר אורגני המצוי בטבע, שמקורו בבעלי חיים וצמחים ומשמש להפקת אנרגיה. ניתן להשתמש בביומסה ממקור מתחדש כגידולים חקלאיים וייעור וכזה שאינו מתחדש כפחם, גז או נפט. חומרי הגלם העיקריים מהם ניתן להפיק אנרגיה הם מסה חקלאית , סוגי פסולת שונים כמו פסולת ביתית ועירונית, פרש בעלי חיים וביוב ופגרי בעלי חיים.
ניתן להפיק מביומסה אנרגיה בדרך ישירה או עקיפה. הדרך הנפוצה ביותר היא שרפה ישירה של ביומסה, לייצור חום או המרה לחשמל. דרך נוספת היא הפיכת הביומסה לביוגז, על ידי תהליכי עיכול אנאירובי , בתהליך של גזיפיקציה ופירוליזה. את הביוגז הנקרא "סינגז" ניתן להמיר לדלק ביולוגי, כתחליף לדלקים הקונבנציונליים.
עיכול אנאירובי אינו תהליך מאוד יעיל להפקת אנרגיה, מהסיבה שנותר חומר אורגני לא מנוצל. מ-100 טונות פסולת ניתן להפיק ביוגז השווה ל-1 מגה ואט. לעומת זאת, בשיטות תרמיות של שרפה או מיחזור ניתן להפיק אנרגיה בצורת חום. את האנרגיה הזו ניתן להמיר לביו-דלקים. בשיטות תרמיות ניתן להפיק פי שלושה יותר אנרגיה לכל טון חומר מאשר בתהליך עיכול אנאירובי להפקת "ביוגז". מלבד זאת, בשיטות תרמיות נפלטת כמות קטנה יותר של אפר כתוצר לוואי שיש לו ערך כלכלי נפרד.
פירוליזה או זיקוק יבש הוא תהליך פירוק של חומר (לרוב חומר אורגני) על ידי חימום לטמפרטורה גבוהה, ללא נוכחות חמצן או הלוגן.
הפירוליזה היא תהליך בלתי הפיך המשנה את ההרכב הכימי ואת התכונות הפיזיקליות של החומר. הפירוליזה הוא התהליך ההופך עץ לפחם והוא מתרחש בשריפה של דלקים מוצקים. הלהבות הנצפות בשריפת עץ הן של הגזים הנפלטים בפירוליזה ולא של שריפת החומר המוצק. ככלל בפירוליזה של חומר אורגני משתחררים גזים ונוזלים והמוצק הנותר, המכונה Char, עשיר יותר בפחמן.
פירוליזה המתקדמת עד למצב בו השארית המוצקה היא בעיקר פחמן נקראת פחמון.
היא תהליך הדומה ל"פירוליזה", אך חומר הגלם הם צמחים ושאריות כ"קליפות", קנים" "קש" וגזם מוצרים יבשים בלבד. עיקרה של הגזיפיקציה הוא לייצר "סינגז" לצורך הפעלת גנרטורים.
תהליך הגזיפיקציה: 1. יבוש וקיצוץ ביומסה. 2 . אחסנה יבשה, 3. העלאה במסוע בורגי ל"גז-פייר" 4. טיהור הגז 5. סילוק האפר. 6. איכסון ה"סינגז" 7. הפעלת הגנרטור.
תהליך בו מייצרים "גז בוטאן" .
ישנם שני שיטות להכנת "ביו-גז". "שיטה אירובית" בה מכניסים את האשפה למטמנות ומכסים אותה בניילונים למניעת חילחול של הנוזלים לתוך הקרקע. בשיטה זאת החומר נרקב ומדיף גז שהוא ה,ביו-גז"
בשיטה השניה, היא בשיטה ה"אנאירובית", שהיא שיטה רטובה. בה מכניסים את החומר האורגני , הביומסה לתוך מיכל סגור עם כמות מוכפלת של מים, שפכים וכד'. בראש המיכל יש צינור עם ברז . כעבור ימים מספר, החיידקים האנאירובים מאכלים את הביומסה ופולטים גז. הגז נאסף בראש המיכל ומשם ליעודו הסופי כירת גז בישול או גנרטור ליצור חשמל. תלוי בגודל המתקן.
למשק החקלאי ולשווקים, ניתן לרכוש מתקנים מתאימים לפי מידה ב"אשפנרגיה" בע"מ. וכן גנרטורים מתאימים לגז בכל גודל.
קיימת שיטה שלישית ליצור גז, והיא בניצול דלק. ממלאים בקבוק בדלק כ-3/4 בקבוק. ועוד בקבוק דלק בגובה של כ-50% . כשצינורית מחוברת בניהם. וצינורית מהם החוצה. יוצאת מאחד הבקבוק ומחובר למשאבת אויר. עם הזרמת האויר מהמשאבה לבקבוק, האויר עם אדי הדלק זורמים מבקבוק לבקבוק והחוצה בצינורית השניה שאינה מחוברת . ניתן לחבר את הצינורית הפנויה לכירת גז לצרכי בישול. בשיטה זאת אדי הדלק הופכים לגז שיוצא בלחץ המשאבה.
ביו דיזל, נעשה משמן צמחי משומש הנאסף במטבחים גדולים.
לוקחים בקבוק פלסטי של 20 ליטר ריק , ומורידים את התחתית. בפקק של המיכל, עושים חור ודוחפים צינורית עם ברז בקצה. וממלאים כ-10-15 ליטר שמן צימחי משומש.
מחממים את השמן ל-60 מעלות, מוסיפים כמות של 2 כפות סודה קאוסטית ו-1 ליטר מתנול, מערבבים. ונותנים למשקעים לרדת. לאחר יום, פותחים את הברז ומנקזים את המשקעים. ומשאירים . לאחר היום השני, פותחים שוב את הברז ומנקזים את המשקעים. ביום השלשי שוב מנקזים אך ממלאים את הבקבוק ב-5 ליטר מים חמים או רותחים ומערבלים את השמן עם המים. ולמחרת, שוב מנקזים את המים שבתחתית המיכל. ושוב ממלאים כ-5 ליטר מים רותחים ושוב מערבלים את השמן. ולמחרת שוב מנקזים את המים שבתחתית המיכל ועוד קצת, כך שמה שנשאר במיכל הוא בעצם "ביו דיזל".
אזהרה: חובה להשתמש בכפפות ולהזהר מהעיסוק בסודה קאוסטית. זה חומר מאכל ומסוכן.
HHO נעשה באמצעות אלקטרוליזה של מים. שהתוצאה שלו היא מימן וחמצן. דלק רב עוצמתי שמוכר בעולם מזה כ-150 שנים לפחות. ולפני כעשור, חברות המכוניות הגדולות בעולם, עשו ניסויים בשימוש בו בכלי הרכב החדשים שלהם. במקום "הרכב החשמלי". כי חשמל הוא הרבה יותר זול מדלק, אך מים זולים יותר. הניסוי הופסק כי אחד האינטרסים של החברות, הוא למכור חלפים. ומצברים עולים המון כסף, אך מיכלי מים זולים יותר.
בגז HHO ניתן להפעיל כל מנוע רגיל כולל גנרטורים. ותצרוכת המים היא נמוכה אפילו יותר מתצרוכת הדלק. מנוע הפועל על HHO , הוא מנוע נקי מפיח לגמרי. וישנם מערכות בעולם במוסכים, המזרימים HHO למנועים פועלים במשך כשעה בכדי לנקות את המנוע מפיח. יש לציין שמנועי בנזין ודיזל, מנצלים חלקית את הדלק והיתר הופך לפיח ומתערבב עם השמן באגן או שיושב בתחתית הצילינדרים ועל המצתים.
ביוצ'אר: הוא אפר ביולוגי המכיל את כל המינרלים שהצומח לקח מהאדמה לבניינו.
לביו-צ'אר יש יכולת מצוינת לשמור על חומרים מזינים מה שמפחית את דרישות הדשן תוך הגדלת צמיחת היבול, הבריאות והתשואות. מחקר מאשר את היתרונות של הוספת ביו-צ'אר לאדמה כגון: מתן חומציות הקרקע; הגברת יכולת החזקת המים של הקרקע; הגדלת מספר חיידקי הקרקע המועילים; הגדלת מספר החיידקים המקבעים חנקן באדמה. ביו-צ'אר יכול לשפר כמעט כל אדמה. בכל אזור עם כמות גשמים מועטה או קרקעות דלות בחומרים מזינים , הם יעושרו ויהנו ביותר מביו-צ'אר.
ביו-צ'אר יכול להפוך את הקרקע המדוללת לעשירה לייצור חקלאות מזון ודלק בר קיימא באזורים עם קרקעות מדוללות, משאבים אורגניים מועטים עם אספקת מים ודשנים כימיים לא מספיקים.
ביוצ'אר פועל כדי להכיל פעילות מיקרוביאלית מועילה בקרקעות. מעורבות לאדמה ביחס של 0.4 ק"ג/מ"ר ביו-צ'אר הוכח על ידי מחקרים שונים כמשפר משמעותית את תנאי הקרקע ומשפר את צמיחת היבול. האם שמתם לב באיזה מהירות משתקמים יערות לאחר שריפה ? זה הודות לביו-צ'אר שמשביח את האדמה, טוב יותר מאשר קומפוסט.